כנס רמלה - בין ישראל לעמים
לכנס רמלה השני, לחץ כאן

על מקומם ומעמדם של הגויים החיים בתוכנו
התקיים ביום ראשון כ"ב ניסן איסרו חג פסח (27.4.08) בין השעות 10:30-18:30, בעיר רמלה

  כתבות על הכנס                 מטרת כנס רמלה                 תמונות מהכנס                לוח זמנים לכנס             

הכנס נועד ללבן את סוגיית היחס למיעוטים על פי השקפת התורה ומוסר היהדות. רבנים וראשי גרעינים בערים מעורבות ביחד עם פוליטיקאים ואקדמאים כולם מהמחנה הימני שבמפה הפוליטית התכנסו כדי לדון כיצד יש להתייחס למציאות, ויש שיאמרו "הבעיה" של הגידול הדמוגראפי של ערביי ישראל במדינה בייחוד בערים מעורבות.
את הכנס פתח רבה של ישיבת בית אל, הרב זלמן מלמד שדיבר על הגדרת המושג "גר תושב", מה המשמעות של המושג לגבי זכויות וחובות על פי ההלכה היהודית. הרב מלמד ציין שאין המושג "גר תושב" חל על גויים החותרים כנגד מדינת ישראל כדוגמת "פוליטיקאים מהציבור הערבי שלא חוששים לחתור כנגד המדינה בגלוי."
הרב חיים שטיינר מישיבת מרכז הרב, המשיך את דבריו של הרב מלמד, רק ציין בכאב שבני הישיבות לא לומדים ולא מדברים על סוגיות והלכות הנוגעות לבני מיעוטים על פי השקפת היהדות אלא מצויים יותר בסוגיות של בג"ץ המתפרסמות בתקשורת.
מר אריה סתיו, הנציג החילוני בכנס, עורך כתב העת הימני "נתיב" אמר שמדינת ישראל מאבדת את עצמה לדעת על פי כל קנה מידה אפשרי, וכדי לאשש את קביעתו ציין את החלטת שרת החינוך ללמד את לימודי הנכבה בבתי הספר. אחר כך עלו לדבר ראשי הגרעינים בערים המעורבות.
הרב ישראל סמט, ראש הגרעין התורני בלוד אמר שלמעשה ישנם הרבה ערבים ישראלים ששמחים מאוד על כך שאנשים מהציונות הדתית "מתנחלים" בערים כמו לוד, רמלה ונצרת כיון שזה משפר את רמת החיים ומוסיף לאיכות החיים בעיר. הבעיה העיקרית לדעתו היא בריחתם של התושבים היהודים ל"ישובים נוצצים" כהגדרתו: "מה שקרה זה שנבנו כל מיני "ערים נוצצות" כמו שוהם לדוגמא מסביב לאזורים כמו רמלה ולוד וממילא האוכלוסייה החזקה החלה לעזוב בטפטופים עד שנוצר ואקום שאליו נכנסו בני מיעוטים בעיקר, מה שהביא לעוד עזיבה של תושבים היהודים."
הרב סמט הוסיף ואמר שיש להקדיש מאמצים גדולים כדי לשנות את המצב בלוד: "כאשר לדוגמא יש רוב של תלמידים ערבים בבית ספר ממלכתי והמיעוט הם תלמידים יהודים אז ברור שנושאים כמו זהות יהודית או היסטוריה יהודית יילמדו פחות כי הרוב ירצה תכנים הקשורים למורשתו ותרבותו, מה שקורה בפועל הוא שהזהות היהודית נעלמת מבתי ספר ממלכתיים בערים המעורבות. מה שצריך לעשות עכשיו זו התיישבות מאסיבית של תושבים כדי לאזן את המציאות הזאת מחדש."
בהמשך הכנס דיבר הרב אביב זגלמן שהתיישב בפקיעין לפני כמה שנים ואחרי ההתפרעויות בכפר נאלץ לעזוב עם משפחתו. הרב זגלמן סיפר בעיקר על תחושתו הקשה שמדינת ישראל קרי המשטרה ורשויות החוק נכנעו ל"הפקרות השלטת בגליל" כלשונו.
הרב זגלמן סיפר בהתרגשות על הסיבות להתיישבותו בכפר פקיעין שנבעו מסיבות דתיות והיסטוריות: "החלום היה לגור בפקיעין כיוון שהמקום הזה מיוחד במינו. פה נמצאת המערה של רשב"י. האמורא ר' יהושע בן לוי בא לגור כאן, ר' יוסף קארו למד תורה בפקיעין וכמובן חסידי הבעל שם טוב התיישבו במקום הזה. כך שהמקום הזה אפוף קדושה. בנוסף המקום הזה מסמל את הקשר ההיסטורי של היהודים עם ארץ ישראל כיוון שמעולם לא פסקה התיישבות יהודית מפקיעין ולכן ראיתי לנכון להתיישב דווקא במקום הזה."
"אלא שעם הנסיגות וההתקפלויות" מציין הרב זגלמן בצער, "החל תהליך של לאומנות בקרב הדרוזים הנסיגה מלבנון, תוכנית ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה וההזנחה הפושעת של מדינת ישראל את אחיהם לנשק מהעדה הדרוזית גרמו להרבה צעירים דרוזים לעבור לצד שיותר מדבר אל ליבם."
בהמשך הכנס עלו לדבר הרב דב ליאור רבה של קריית ארבע שהיה תקיף כהרגלו בכל הקשור ליחס לערביי ישראל. ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי אמר שאם החברה היהודית לא תתעורר אז היא תאלץ "לאכול אותה" כלשונו וזה מפני שהתהליך הזה של עזיבת תושבים יהודים אינה "בעיה נקודתית" כלשונו אלא בעיה לאומית המתרחשת לאורכה ולרוחבה של מדינת ישראל.